פוסט 2 ראיון עם חבר תנועת הנוער הנאצית תאריך: 9/4/1933
שלום שמי העיתונאי מוזס סמואל מעיתון "דר קמפפר", אני שמח שהסכמת לבוא ולהתראיין לכתבה שלי בעיתון.
ש: ראשית כל, מה שלומך?
ת: בסדר, תודה.
ש: תוכל להציג את עצמך?
ת: שלום, שמי באלדור פון שיראך,אני בן 20 ואני מברלין שבגרמניה.
ש: באיזה גיל הצטרפת לתנועת הנוער הנאצית?
ש: מה הניע אותך להצטרף לתנועת הנוער הנאצית?
ת: מה שהניע אותי וגרם לי להצטרף לתנועה זה ההתלהבות מהפעילויות כמו מחנאות, אימוני ירי ועוד. סיבה נוספת היא שאהבתי את תחושת הכבוד, המדים והמסגרת.
ש: באילו פעילויות בתנועה אתה לוקח חלק? על מה היה הדגש בתנועה?
ת: הפעילויות שהשתתפתי בהן היו: טיולי שדה, מחנאות, אימונים גופניים מפרכים ועוד. פעילויות אלו משרתות את המצע שבה דוגלת התנועה כיוון שהתנועה דוגלת בהכנה של הבנים לצבא וללחימה.
ש: האם משפחתך התנגדה או הייתה בעד הרעיון שתצטרף לתנועה נאצית?
ת: קודם כל הרעיון בא ממני, אני לא אשקר לך, משפחתי לא כל כך אהבה את הרעיון אך הנחישות שלי להצטרף לתנועה הייתה כל כך גדולה ועצומה שהם כבר לא יכלו להתנגד לי.
ש: אילו חוקים נחקקו במסגרת פעילויות בני הנוער בהצטרפותם לתנועה?
ת: החוקים שלנו היו מאוד ברורים, לחבר הנוער ההיטלראי אסור לראות בנות כאשר הוא במדים, חל איסור לקנות בחנויות של יהודים, בזמן מסדר או צעדה על חבר הנוער ההיטלראי להתעלם מחבריו ומשפחתו.
ש: האם אי פעם הרגשת שפספסת את תקופת הנעורים שלך כדי להצטרף לתנועה הנאצית או שזה היה בראש ובראשונה חלק מסדר העדיפויות שלך?
ת: אני אגיד לך את האמת זה לא היה כל כך בראש שלי. כמו שאמרתי קודם, מרגע שיכולתי להצטרף לנוער ההיטלראי הנחישות שלי הייתה כל כך עצומה והייתי נחוש בדעתי שזו הדרך ותקופת הילדות והנעורים פשוט לא עניינה אותי.
הסיטואציה שבה מתרחש הראיון היה בדיוק לאחר שצפיתי במצעד של תנועת הנוער הנאצית.
פרשנות ביקורתית כעיתונאי
לאחר סיום הראיון עם באלדור פון שיראך יצאתי בתחושה לא טובה.
כאב לנער מתבגר הרגשתי צביטה בלב, הנערים האלו הולכים אחר דיקטטור נאצי בעיניים עצומות, שטופי מוח וזימה.
הכאב הגדול מכל הראיון הזה הוא שמגייסים בני נוער ואת הדור הצעיר שעדיין לא חווה גזענות מהי, על מנת להטמיע בהם את האידאולוגיה הנאצית.
נערים אלו מבלי לשים לב נוצלו על ידי המפלגה בנאצית ושירתו את הלך רוחו של היטלר.
כאן מוזס סמואל, גרמניה.
מקורות מידע: ויקיפדיה, מצגת על הנוער ההיטלראי
שלום שמי העיתונאי מוזס סמואל מעיתון "דר קמפפר", אני שמח שהסכמת לבוא ולהתראיין לכתבה שלי בעיתון.
ש: ראשית כל, מה שלומך?
ת: בסדר, תודה.
ש: תוכל להציג את עצמך?
ת: שלום, שמי באלדור פון שיראך,אני בן 20 ואני מברלין שבגרמניה.
ש: באיזה גיל הצטרפת לתנועת הנוער הנאצית?
ת: הצטרפתי לתנועה בערך בגיל 14 ובגיל 18 קיבלתי תואר שנקרא רייכסיוגנדפיהרר ופירושו מנהיג הנוער ברייך.
ש: מה הניע אותך להצטרף לתנועת הנוער הנאצית?
ת: מה שהניע אותי וגרם לי להצטרף לתנועה זה ההתלהבות מהפעילויות כמו מחנאות, אימוני ירי ועוד. סיבה נוספת היא שאהבתי את תחושת הכבוד, המדים והמסגרת.
ש: באילו פעילויות בתנועה אתה לוקח חלק? על מה היה הדגש בתנועה?
ת: הפעילויות שהשתתפתי בהן היו: טיולי שדה, מחנאות, אימונים גופניים מפרכים ועוד. פעילויות אלו משרתות את המצע שבה דוגלת התנועה כיוון שהתנועה דוגלת בהכנה של הבנים לצבא וללחימה.
ש: האם משפחתך התנגדה או הייתה בעד הרעיון שתצטרף לתנועה נאצית?
ת: קודם כל הרעיון בא ממני, אני לא אשקר לך, משפחתי לא כל כך אהבה את הרעיון אך הנחישות שלי להצטרף לתנועה הייתה כל כך גדולה ועצומה שהם כבר לא יכלו להתנגד לי.
ש: אילו חוקים נחקקו במסגרת פעילויות בני הנוער בהצטרפותם לתנועה?
ת: החוקים שלנו היו מאוד ברורים, לחבר הנוער ההיטלראי אסור לראות בנות כאשר הוא במדים, חל איסור לקנות בחנויות של יהודים, בזמן מסדר או צעדה על חבר הנוער ההיטלראי להתעלם מחבריו ומשפחתו.
ש: האם אי פעם הרגשת שפספסת את תקופת הנעורים שלך כדי להצטרף לתנועה הנאצית או שזה היה בראש ובראשונה חלק מסדר העדיפויות שלך?
ת: אני אגיד לך את האמת זה לא היה כל כך בראש שלי. כמו שאמרתי קודם, מרגע שיכולתי להצטרף לנוער ההיטלראי הנחישות שלי הייתה כל כך עצומה והייתי נחוש בדעתי שזו הדרך ותקופת הילדות והנעורים פשוט לא עניינה אותי.
הסיטואציה שבה מתרחש הראיון היה בדיוק לאחר שצפיתי במצעד של תנועת הנוער הנאצית.
פרשנות ביקורתית כעיתונאי
לאחר סיום הראיון עם באלדור פון שיראך יצאתי בתחושה לא טובה.
כאב לנער מתבגר הרגשתי צביטה בלב, הנערים האלו הולכים אחר דיקטטור נאצי בעיניים עצומות, שטופי מוח וזימה.
הכאב הגדול מכל הראיון הזה הוא שמגייסים בני נוער ואת הדור הצעיר שעדיין לא חווה גזענות מהי, על מנת להטמיע בהם את האידאולוגיה הנאצית.
נערים אלו מבלי לשים לב נוצלו על ידי המפלגה בנאצית ושירתו את הלך רוחו של היטלר.
כאן מוזס סמואל, גרמניה.
מקורות מידע: ויקיפדיה, מצגת על הנוער ההיטלראי
